אלוהים נמצא בפרטים הקטנים וכך גם העבודה של מפקח הבניה. כל מפרט טכני שאנחנו בונים עבור הפרויקטים השונים כולל את כל המידע הנחוץ לשני הצדדים ולא משתמע על שתי פנים. אז מדוע זה הכעיס כל כך את אחד היזמים החשובים? מוזמנים לקרוא
הסיפור שלנו מתחיל בחדר ישיבות מפואר של אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, בפגישה ראש מחלקת התחדשות עירונית. הגענו לשם כדי לקיים פגישה ראשונה על המפרט הטכני בפרויקט הריסה ובניה באזור השרון.
בתור המפקחים מטעם הדיירים פעלנו בדרך הרגילה שלנו: המפרט הוכן בקפידה, שיטתיות ובלי ששכחנו אפילו הפרט הקטן ביותר. מגישים את המפרט לבן אדם שיושב מולנו.
ככל שהוא ממשיך לדפדף במסמך, ההתרעמות שלו הולכת וגוברת. אנחנו ממתינים בשתיקה, תוך לגימת הקפה.
ראש מחלקת התחדשות עירונית באחת מחברות הנדל"ן הגדולות בארץ מסיים לקרוא, מרים את ראשו ואומר בפסקנות: "אין על מה לדבר, חבל שבאתם".
אנחנו מסתכלים עליו, ואז אחד על השני, כלא מאמינים. אבל אין ברירה, קמנו, פנינו אל הדלת ויצאנו בשתיקה.
כשכבר היינו ליד המעלית קראו לנו לחזור. המנהל התרשם מהמפרט הטכני המסודר והמפורט, שאין בו שום מקום למחלוקת. המשכנו את הפגישה, דנו בהיגיון של כל אחד ממרכיבי המפרט והסכמנו ששיטת עבודה זו גם מאפשר ליזם לדייק בהגשת המכרז ולזכות בפרויקט וגם מונעת בהצלחה רבה אי הבנות עתידיות בין היזם לדיירים ולכן בסופו של דבר, חוסכת גם זמן וגם את העלויות.
אגב, מאז אותה פגישה עברו כמה ימים, היזם ואנחנו עובדים על פרויקט שלישי משותף, ונחשו – שיטת העבודה שלנו לא השתנתה.
