פעמים רבות מפקח מטעם הדיירים נדרש להתעסק לא רק בעניינים הטכניים, אלא להפגין יצירתיות ולצאת מתוך הקופסה. הסיפור הזה מצליח להמחיש זאת בצורה מדויקת
בשנת 2014 התחלנו לטפל בפרויקט התחדשות עירונית בשכונת החרוזים ברמת גן. התהליך התקדם שלב אחרי שלב כמתוכן, עד שלקראת מתן היתר הבניה בשלהי 2020 נוצרה בעיה: שני דיירים לא היו מרוצים ממיקום הדירה העתידית שלהם, טענו שזכויותיהם קופחו וסירבו לחתום על ההסכם.
חשוב לציין שבשלב קבלת היתר הבניה נדרשת חתימה של 100% מהדיירים על ההסכם. במקרה זה לכל הצדדים היה ברור שתוקף הגשת התוכנית עומד לפקוע, אם לא יתקבל ההיתר הנדרש. משמעות הדבר – עוגמת נפש לכל הדיירים שנערכו לפרויקט והפסד כספי עצום ליזם.
אז מה עושים?
בדרך כלל בהגדרות התפקיד שלנו בהסכמי הפיקוח, איננו נדרשים למשימות תיווך וגישור כשמדובר בדיירים-סרבנים. עם זאת, הפעם החלטנו להתערב, מאחר והכרנו היטב ולעומק את כל הנפשות הפועלות וזה נותן לנו יתרון יחסי לחלץ את המו"מ התקוע מהבוץ.
כמובן שלפני שהתערבנו בפועל נכנסנו בעובי הקורה, למדנו היטב את אופי המחלוקת והזמנו את הצדדים לפגישה, בתקווה לצאת עם פתרון.
באווירה נעימה, אחרי שפוזרו כל החשדות והאמון נוצר מחדש, הצענו לצדדים הצעת פשרה כדאית לשניהם. והנה, זה הצליח!
הכנסנו את כל השינויים הנדרשים להסכם, לחצנו ידיים והצדדים חתמו.
חודש אחרי התקבל ההיתר המיוחל.
